תשובות הרדב"ז חלק ה א׳תקס״ח

רד שאלת על לשון הרמב"ם ז"ל פ"ח מהלכות שכירות וז"ל השוכר או המקבל שדה מחבירו ואכלה חגב או נשדפה וכו' וק"ל דהא מתניתין היא פרק המקבל ובחכירות איירי ולא בקבלנות והכי אמר רב פפא והכי פירש"י ז"ל:

תשובה כבר קדמוך רבנן והר"ן ז"ל כתב דלא נתחוורו דבריו ובעל מ"מ כתב דלשון המקבל לאו דוקא אלא המקבל בחכירות ולישנא דמתניתין נקט אלא שכתב ומ"מ היה לו לבאר. ואני אומר שביאר דבריו יפה שכתב מנכה לו מחיכורו ולא כתב מקבלנותו משמע דבחכירות איירי. ותו דבהא ליכא למיטעי כלל דבקבלנות למחצה לשליש ולרביע מה שימצאו יחלוקו ואיפשר דנקט הרב ז"ל לישנא דמתניתין לאשמעינן הא דרב פפא דאמר מכאן ואילך דאיתא בקבלנותא ליתא בחכירותא ודאיתא בחכירותא ליתא בקבלנותא ולהכי כתב דהאי המקבל דקתני מתני' היינו חוכר דומיא דשוכר דהיינו כך וכך כורין לשנה ומשום הכי מנכה לו אבל בקבלנות לא שייכא מתני' כלל ואי דוקא קאמר לא הוה שתיק מיניה הראב"ד ז"ל וכן כתב הוא ז"ל בפי' המשנה ז"ל וזה הדין כולל לשוכר וחוכר ע"כ: